Headlines:

The Canadian Jeiwsh News

Monday, April 21, 2014

Member Login:

Thoughts about Chanukah

Tags: Columnists
Comments

הגיגים על חג החנוכה
באנו חושך לגרש, בידנו אור ואש
יוסי טסטסה
מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי
מאחר והתגלו בתקופה מאוחרת יחסית, לא נכנסו ספרי המכבים ותקופתם לתנ”ך. ”ספר
הספרים" נחתם ונסגר בלעדיהם. אך המציאות לעיתים חזקה מכולנו ודווקא המסורת וכנראה
שגם הערכים הכוללים חירות, גאווה, ניצחון והקרבה הם אלה שמושכים אותנו לסיפור חנוכה
בכל פעם מחדש.
הכל אירע לפני כ 2,200- שנה, עת בית חשמונאי ניהלו את ענייני המדינה בפועל. כמו היום,
כך גם אז, מישהו החליט לקום עלינו לכלותינו. יוון העתיקה והחזקה החליטה להפיץ את
תרבותה ואת דתה וכפועל יוצא מכך, קודש הקודשים של עם ישראל, הלא הוא בית המקדש
טומא על ידי זרים. במשך מספר חודשים נאבק עם ישראל בכובש עד שלבסוף גורש הכובש
מאדמתנו.
מכיוון שבאותה שנה לא צוין חג הסוכות ועם ישראל לא עלה בהמוניו לבית המקדש הוחלט
לציין את סוכות באיחור ולחגוג את שמונת ימי החג בחודשים כסלו-טבת במקום באמצע
חודש תשרי והנה לנו חג חדש. עם השנים הפך הסיפור ההיסטורי לסיפור של גאווה
והתווספו לו אלמנטים ערכיים רבים:
חנוכה – מהשורש לחנוך, לחדש, לטהר, להתחיל מחדש. אין כמו להיכנס לבית שזה עבר
שיפוץ והוחלפו כל רהיטיו. כך גם בית המקדש נראה בשעתו חדש וטהור מתמיד. השמחה
הייתה גדולה וזו הייתה זכות גדולה לתרום לחידוש תשמישי הקדושה במקום ולנקות אבן
שחוקה בת מאות שנים.
מחושך לאור – באופן מקרי לחלוטין, ואולי לא, אלה הימים הקצרים בשנה והחושך בשיאו.
אולם דווקא בעונה זו הימים מתחילים להתארך והחל משלהי חודש כסלו האור נכנס שוב
לחיינו והחופש מגורש. כך גם בסיפור החנוכה. האור היהודי נכנס ואפילת הזרים החלה
נסוגה עד להיעלמה המוחלט.
סביבון – נס גדול היה פה, נס גדול היה שם. האותיות פחות חשובות, מה שחשוב הוא המסר
בסיבוב. הסביבון קם ונופל, קם ונופל כמו עם ישראל לדורותיו שקם ונפל וקם אינספור
פעמים. הסביבון מחזיר אותנו בדיוק למקום ממנו באנו וכך גם אנו אחרי 2,200 שנים חוזרים
למקום ממנו באנו – לזכרונות המכבים ולגעגועים לקודש הקודשים.
חירות – לא במקרה מדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. נראה שרוחם
של אלה שנשאו את לפידי האש לפני 2,200 שנים עדיין מקננת בליבנו. החופש, החירות,
חופש הפולחן והעצמאות הם ערכים שתמיד ילוו את עם ישראל באשר הוא.
דמי חנוכה – כיום הנתינה היא בעיקר לילדינו ולבני משפחה קרובים. יש האומרים שדמי
החנוכה בימים ההם ניתנו על ידי כל משפחה כדי לממן את שיקומו של בית המקדש. פעם
הייתה זו ערבות למקום והיום זו ערבות בין אדם לחברו במיוחד בשנים הארוכות של הגלות.
עם ישראל ערב זה לזה ויש עימנו כאלה שדמי החנוכה הם עבורם מעשה של יום- יום.
חנוכיה – לזכר שמונת הימים שפח השמן נתן את שמנו והאיר את מנורת שבעת הקנים כך
גם אנו מדליקים שמונה נרות, בכל יום נר נוסף, להעצמה, להתרגשות, להתחברות ולהגדלת
האור שבקרבנו והפצתו כלפי חוץ. העמדת החנוכיה על אדן החלון למען יראוה העוברים
והשבים אינה עניין של מה בכך.
לאחר קריאת מזמורי החנוכה הרגילים, אבא עליו השלום היה שר לנו את ”מזמור שיר חנוכת
הבית לדוד" (תהילים פרק ל') וכך גם אני שר לילדיי והאור והשמחה גדולים עד אין קץ.
חג חנוכה שמח לכל בית ישראל.

© 2014 - CJNEWS.COM, all rights reserved.