דברים שרואים מכאן
לא יעזור דבר, ישראלים נשארים ישראלים
יוסי טסטסה
עבור העיתון היהודי קנדי
שיחת השבוע בקרב חברים ומכרים הייתה על מזג האוויר. לכאורה אפשר לומר מה הבעיה הרי
כל קנדי מדבר על מזג האוויר ונראה שהתאקלמנו מצוין בסביבה ובתרבות המקומית. אלא
שהשיחה נסבה על מזג האוויר בישראל ועל המפלס הלאומי.
למרות שאנחנו שנים רבות בקנדה, מפלס הכנרת עדיין קרוב מאוד לליבנו ויש תחושה שכאשר
האגם הזעיר מלא אז הכל טוב במדינה וכמובן להיפך. במקום לדבר על כמות השלגים ועל
זרימת המים בנהרות קנדה אנחנו מדברים על אגם קטן שגודלו מגוחך במונחים קנדיים ובכל
זאת עבורנו הוא עולם ומלואו.
אז דברנו על זרימת המים בירדן, בנחל דן, בנחל החצבני ונחל הבניאס ואף העלינו נשכחות איך
לפני עשרים שנה המים בנחל איילון היבש זרמו ממש כמו היום ואיך היינו צעירים.
היו גם כאלה שקיטרו ואמרו, דבר לא השתנה במדינה. קצת גשם, הכל מוצף תוך שניות והחיים
משתבשים. אחרים אמרו שכך גם היה בסופות בארה"ב וכך קורה בכל מקום בעולם הסופג כמות
משקעים גדולה בפרק זמן קצר ואי אפשר להכין מערכות ניקוז לתרחישי קיצון.
אחרי שסיימנו לדבר על מזג האוויר בישראל וגם לנשנש מעט, הוצאנו גיטרות ושרנו איך לא, את
שירי ארץ ישראל הישנה והטובה. כמובן ששירה של רחל המשוררת היה בן הנבחרים ולשיר את
"שם הרי גולן" היה פשוט מושלם.
גם "לשיר זה כמו להיות ירדן" תפס מקום נכבד בשירה בציבור. המילים כל כך נוגעות ללב
ואומרות כמה אנחנו בני חלוף ושנותינו קצרות בעוד האיקליפטוסים והנהר עומדים במקומם כמו
היו שם אלפי שנים.
תהינו איך אחרי כל השנים אנחנו מתחברים כל כך למקום אותו עזבנו. האם זו נוסטלגיה, האם
אלה הרגלים והאם אלה געגועים אמיתיים. ואם אכן כך אז מדוע אנחנו פה ולא שם ואחרי
שדברנו ודברנו בעצם אמרנו שהשיחות האלה הם אין סופיות, תמיד היו, הינן ותהיינה והן יהיו
חלק ממהותנו כישראלים בקנדה. שם הרי גולן…
ולנושא אחר בישראל. מערכת הבחירות מתקרבת ועימה יוצאים כל האמוציות ולצערנו גם
הכיעור וההתבטאויות החריפות.
לרגע נראה שיאיר לפיד, ציפי לבני ושלי יחימוביץ' עומדים בפני מהלך דרמטי של איחוד שורות.
דקות לאחר מכן יצאו השמצות והאשמות וכל אחד מהצדדים יצא נגד רעהו. נתניהו מחייך מהצד
וטורף את הקלפים.
גם נתניהו לא מלקק דבש. אפקט האיחוד עם מפלגת ישראל ביתנו הולך ומתפוגג והשניים
הולכים ומאבדים גובה בסקרים. נפתלי בנט הוא כוכב חדש שטרם למד את רזי הפוליטיקה.
לכאורה הוא שותף טבעי לליכוד ביתנו אך גם בין אלה יש ערב רב של השמצות והסיבה היא
יוקרה וכמובן מאבק על קולו של הבוחר.
גם בקרב המפלגות הדתיות בוקה ומבולקה. אלה משמיצים את אלה ואלה כועסים על אלה עד
כדי מילות גנאי מכוערות. ואני חשבתי לתומי ש"ואהבת לרעך כמוך" וגם ש"כל ישראל חברים". נו
טוב מילים לחוד ומעשים לחוד כמה עצוב..
כי מה רוצה האזרח שהוא גם הבוחר, הוא רוצה שנציגיו ומנהיגיו יחשבו עליו ולא רק על הכיסא
אותם הם הולכים לתפוס למשך ארבע השנים הקרובות. אני מבטיח לעדכן ככל שמועד הבחירות
יתקרב.