Headlines:

The Canadian Jeiwsh News

Wednesday, September 17, 2014

Member Login:

Reflections on November 29, 1947

Tags: Columnists
Comments

מחשבות על כ"ט בנובמבר 1947
64 להכרת העולם המודרני בזכותנו למדינה בארץ אבותינו
יוסי טסטסה
מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי
מוקדם יותר החודש התקיים כנס שמטרתו ”גישור פערים“ בין חברי הקהילה היהודית
בקנדה, בעיקר בין החברים הוותיקים בקהילה לבין אלה החדשים יחסית שהגיעו לכאן
מישראל.
תהיתי אם לסכם רשמים אישיים מהמפגש בטור זה, או שמא לדון במשהו הרבה יותר מהותי
וחשוב לעם היהודי בישראל ובתפוצות. בעודי מקשיב למילים הנאמרות בכנס חלפה במוחי
שיחה שקיימתי עם אבי עליו השלום לפני למעלה מ- 20 שנים. אבא הזכיר את ה- 29
בנובמבר 1947 , הידוע בשמו המקוצר כ"ט בנובמבר.
רבים מיהודי העולם בארץ ישראל ובתפוצות היו צמודים למקלטי הרדיו והקשיבו בחרדה
ובהתרגשות לקולות אומות עולם אשר סופן לחרוץ את עתידו של העם היהודי בעת
המודרנית. ההחלטה הייתה ”כן“ והשמחה הייתה גדולה, יהודים ברחבי העולם יצאו לרחובות
ושמחתם לא ידעה גבולות.
אני נזכר בדבריו של אבא איך הוא וחבריו מאיסטנבול מיהרו למצוא אנייה אשר תביא אותם
לחופי פלשתינה. הם הגיעו ארצה בשלהי מלחמת העצמאות ולראשונה בחייהם ולאחר 2000
שנות גלות, הם דרכו על אדמה שהייתה אדמתו של העם היהודי, היסטורית ובפועל. אבא
היה חייל בצבא ההגנה לישראל, על אדמת מדינת ישראל ולמען עם ישראל.
בעוד המחשבה חולפת במוחי, הקשבתי לטרוניות המינוריות ועל הדברים הפעוטים
שנאמרים בכנס הקהילתי ושוב נדדו מחשבותיי אל מילותיו של אבא: ”יום אחד צעדנו בטור,
לבושים במדים ואוחזים בנשק. זה היה בבסיס צבאי צמוד לפתח תקווה“, אמר אבא ז"ל.
”לפתע יצאה גברת מאחד הבתים ובידה נאחז ילד קטן. היא הצביעה עלינו ובקול שמחה
רבה פנתה אל הילד ואמרה: תראה ילדון, החיילים האלה שאתה מביט בהם כולם יהודים“,
סיים אבא את דבריו ולחלוחית בעיניו.
את אבא שלי לא הטרידו מחשבות של גישור פערים. לא עניינו אותו, ספרדים, אשכנזים, עולי
רוסיה, עולי פולין, או מתנדבי צפון אמריקה. כולם היו יהודים ולכולם הייתה מטרה נעלה
וחשובה, בניית מולדת עתיקה-חדשה שתהיה בית לכל יהודי באשר הוא.
בשנותיו הראשונות בצה"ל אבא היה חייל בודד אך גם דאג לחיילים בודדים. הוא גישר על
פערים מבלי שידע על קיומם. התמודד עם אתגרים של מדינה צעירה ודלת אמצעים. הוא
היה רחוק ממשפחתו, נטול רכוש אך מלא תקווה ומטרה. אבא לא עסק בזוטות ונתן משקל
אמיתי לדברים החשובים באמת.
בשלב מסוים בכנס ה”גישור“ הצטערתי שאבא לא היה שם להגיד את מילותיו. הוא בוודאי
היה מדבר על חזון משותף, מבטל את השונות ומזכיר לכולם שכולנו יהודים וזה מה שחשוב.
בוודאי היה ”יורד“ על כמה אמירות ומבקש להכניס דברים לפרופורציה.
אם חשוב לכם איחוד קהילתי אז תתחילו ב- ד' אמותיכם. במקום לבקש שמישהו יעשה
למענכם, תעשו אתם לעצמכם. מצאו משפחה ישראלית והזמינוה לקפה של אחר הצהריים.
מצאו משפחה יהודית קנדית והזמינוה לביתכם בכדי לשמוע את סיפורה ואולי גם להשמיע
את סיפורכם.
החומות הם רק בראש שלנו וניתן להסירם בקלות, זה מתחיל בין אדם לרעהו, לחברו, לשכניו
ולמכריו. אין לנו קהילה אחרת ולוואי שמסר האיחוד וההתעלות של כ"ט בנובמבר יחלחל גם
אלינו.

© 2014 - CJNEWS.COM, all rights reserved.