Wrong judgement

שיפוט לקוי מיסודו

ההחלטה לגזור עונש מאסר בפועל על יאנה גורליק היא הזויה ומעוות

יוסי טסטסה

מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי   

אלמלא הנסיבות וההד התקשורתי של השבועות האחרונים כנראה שמעטים מאיתנו היו שומעים אי פעם את השם יאנה גורליק. גורליק, צעירה בת 30, היגרה עם הוריה מישראל לקנדה לפני 13 שנים עת הייתה בת 17 בלבד.

כנראה שבאותם ימים איש לא שאל אותה יותר מדי, וגם אם שאלו אותה, לא ממש התייחסו לדעתה אם הייתה שונה. ההחלטה של משפחה להגר נלקחת ברוב המקרים על ידי שני הורים והילדים נאלצים ליישר קו.

אך זה לא עיקר העניין בסיפורנו. נשאלת השאלה מדוע החליטו שלטונות צבא ההגנה לישראל לעצור אשה בת שלושים באמתלה של אי הסדר הפטור הצבאי במועד. בשורה התחתונה גורליק הורשעה בבית המשפט הצבאי ונידונה בהסדר טיעון ל-3 חודשי מאסר בפועל. בהחלטה כזו אומללה ובנסיבות כאלה הזויות לא נתקלתי זמן רב.

סיפורה של גורליק הוא הזוי כיוון שבזמן בו שהתה בתא המעצר (קשורה באזיקים ברגליה ובידה האחת לשוטרת צבאית כמו הייתה רוצחת שפלה) קיבלו אלפי ישראלים ביניהם, ערבים, חרדים ובנות שהצהירו על דתיותן פטור גורף משירות צבאי.

אך דווקא גורליק האומללה שבסך הכל באה לחגוג שמחה משפחתית מצאה עצמה בבית כלא על אירוע רחוק בעברה. מדינת ישראל ושלטונות צבא ההגנה לישראל – התבלבלתם ובגדול.

ייתכן ובישראל הנושא תפס מקום משני בתוך כל הכותרות הביטחוניות, החברתיות והכלכליות. אך כאן בקנדה, בקרב הקהילה הישראלית הנושא תפס מקום מרכזי ונידון כמעט בכל שיחה בין חברים ומפגשים שהתקיימו לאחרונה.

מדינת ישראל עשתה טעות אומללה באירוע זה. היא לא לקחה בחשבון את העובדה הפשוטה שמחוץ לגבולותיה מתגוררות מאות אלפי משפחות של ישראלים שלהם ילדים בגיל העשרה ולמרות החיים בניכר עדיין נושא הזיקה למדינה והתרומה לה הוא נושא חשוב בקרב קהילת המהגרים.

נושא של שירות לאומי בישראל, שירות צבאי מלא או חלקי או כל סוג של התנדבות נידון רבות בשיחות בין הורים מהגרים לבין ילדיהם.

רבים מאיתנו מבלים קייצים שלמים בישראל. אחרים שולחים את ילדיהם בחופשים הגדולים לתפוס אווירה ולהתחבר למקום שהם מכירים רק מסיפורים. הסיפור של יאנה גורליק מעמיק את תחושת הניכור והסלידה מהמדינה וממעשיה כלפי אזרחית תמימה שתרומתה או אי תרומתה לצבא ההגנה לישראל היא אפס מוחלט וחסר משמעות.

חברי הקרוב שבתו שקלה להתנדב שנה בישראל במסגרת שירות לאומי התלבט רבות בהחלטתו. לכזו החלטה יש משמעות חברתית, אישית, לוגיסטית וכלכלית כבדה ביותר על משפחה. מקרה יאנה גורליק טרף את הקלפים. חברי הטוב פשוט לא מוכן לשלוח את בתו למקום בו קושרים אזרחים תמימים באזיקים ובשלשלאות – מישהו שומע שם בירושלים?

אז מה מדינת ישראל הפסידה כאן. את הרצון לנסוע לבקר, את הידיעה שמדובר במקום הזוי שטוב שעזבנו מבעוד מועד. את אי הרצון המוחלט לשלוח את הנוער לביקור או אפילו לגיחה קצרה ולו מהחשש הדק שאיזשהו הורה יצטרך להתמודד עם העובדה שבנו או ביתו, במקום לבלות בביתם של סבא וסבתא מבלה בכלא צבאי כשהוא או היא קשורים לאזיקים.

אין לי מושג מי קיבל את ההחלטה או מה היה שיקול הדעת המנחה. דבר אחד בטוח מדובר בגול עצמי ממדרגה ראשונה שיגרום לחרטה עמוקה בצד השני של האוקיינוס.