עשרים אלף
שר האוצר בישראל נגע בנקודה כואבת לכולנו
יוסי טסטסה
עבור העיתון היהודי-קנדי
מרגע שנודע על מינויו של יאיר לפיד, יו"ר מפלגת "יש עתיד" לתפקיד שר האוצר בישראל, הייתה זו רק שאלה של זמן עד שיבצע את טעותו הראשונה. אמנם לא הייתה זו טעות במעשים אך בהחלט מילותיו והפוסט שפרסם בעמוד ה"פייסבוק" שלו יצרו הדים רחבים בישראל אך גם מחוצה לה.
לפיד נקב במספר 20,000 ובו התייחס לאלה שזו הכנסתם המשפחתית ועל כוונתו לדאוג לאותה אוכלוסייה השייכת למעמד הביניים ולאפשר לה בכזו רמת הכנסה להגיע לרווחה במובן הרחב של המילה כולל דאגה עתידית לילדי המשפחה.
מייד נשלפו החרבות ואזרחים רבים אמרו שהמספר הוא חלום עבורם והם בקושי משתכרים חצי מכך ואפילו פחות וכי על שר האוצר לדאוג לרווחת כלל אזרחי המדינה ולא לעשירים בלבד. מייד לאחר מכן עלו הנתונים הסטטיסטיים בעיתונים ובצער רב התבשר לכולנו שעשרים אלף ₪ בחודש הוא אכן מספר חלומי שבטבלת המשתכרים שייכים אליו רק העשירונים העליונים.
ואז נזכרו כולם עד כמה מורים מרוויחים מעט ועד כמה מחירי הדירות מטורפים ועד כמה אי אפשר לגמור את החודש ועד כמה החינוך הפרטי יקר ושירותי הרפואה יקרים ובעצם כולנו (כלומר הישראלים בישראל) רצים אחרי הזנב של עצמנו אך השיטה אינה מאפשרת להתקדם.
באופן לא מפתיע המספר של 20,000 העסיק ישראלים רבים החיים בקנדה. סכום זה משתווה לכ-5,500 דולרים קנדיים בחודש, או הכנסה נטו למשק בית של 66 אלף דולר בשנה. ניתן להתווכח על המספר האם הוא הרבה או מעט, אך משיחותיי עם ישראלים רבים המתגוררים בקנדה מספר זה אינו בשמיים כלל וכלל ולרובם יותר ולעיתים הרבה יותר הכנסה פנויה.
זו תזכורת כאובה לעובדה שהרבה צעירים בוחרים לעזוב את ישראל לא מהסיבות הביטחוניות או החברתיות אלא אלה הכלכליות. הם רואים הזדמנויות מעבר לים, לא של עושר אלא של חיים ברווחה עם אפשרות לחסוך לעתיד בין אם לחיות בכבוד בגמלאות, בין אם לצאת לנופשים בתדירות גבוהה ובין אם לדאוג לחינוך ילדיהם.
איפה הכסף מר לפיד? כך שאלת במערכת הבחירות. הכסף הוא אי שם בשיטה ובמנגנון. תקציב משרד החינוך בישראל הוא גדול, אך רק מעט ממנו מגיע למורים והשאר למנגנון. הממשלה שאתה היום שר בה גובה מיסי עתק בין אם מיסים ישירים דרך מס ההכנסה, בין אם מיסים עקיפים כמו המע"מ ובין דרך היטלים של בלו, מיסי יבוא, אגרות טלוויזיה מיותרות ושאר שורות שנועדו למלא את קופת המדינה.
למלא את הקופה זה בסדר, השאלה היא מה עושה המדינה עם אותה קופה. יש טיעון נצחי על תקציב הביטחון אך זה מזמן במימדים אחרים והוא התכווץ במשך עשור בעוד התוצר עלה. כך גם לגבי משרד התחבורה בדגש רשות הנמלים, כך גם ברכבת ישראל, כך בנושא התמיכה בישיבות והרשימה עוד ארוכה.
הצלחתך בתפקידך תהיה רק אם תיצור שינוי עמוק שאותם משלמי המס ירגישו שהמס אותו הם משלמים הוא באמת בשבילם וחוזר אליהם בצורה של שירותי בריאות וחינוך איכותיים וזולים, רכבים במחיר שפוי, סל קניות בסיסי במחירים נורמליים וכמובן דירות שיאפשרו לכל משפחה חדשה לחיות בכבוד וברווחה מבלי שיצטרכו להשתעבד למשך כל ימי חייהם למשכנתא ענקית.
אם כל זה יקרה, אין לי ספק שהרבה ישראלים החיים בחו"ל יחזרו הביתה למקום שכולנו כל כך אוהבים.