פליטים יהודיים

טרגדיית הגירוש של יהודים ממדינות ערב חיה ונושמת

יוסי טסטסה

מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי   

השיח הנדוש והשחוק למדי בדבר סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני נוגע תמיד בשתי סוגיות ליבה עיקריות. האחת היא הריבונות על ירושלים בכלל ועל המקומות הקדושים בפרט. השנייה היא על "זכות השיבה", או שמא נאמר "תביעת השיבה" של האומה הערבית להכיר בטרגדיה הפלסטינית של שנת 1948 ולהשיג פיתרון צודק לבעיית הפליטים הן דרך פיצוי, הן דרך הכרה בסבל של הפליטים הפלסטינים על ידי ישראל, והן על ידי קליטה דה פקטו של פליטים לתחומי מדינת ישראל בהסדר הקבע, אם ייחתם ביום מן הימים.

הנתונים ההיסטוריים מדברים על כך שכ-600 עד 800 אלף ערבים תושבי פלשתינה המנדטורית עזבו את בתיהם ונמלטו למדינות ערב השכנות בין השנים 1949-1947 הלא הם שנות מלחמת הקוממיות.

למיותר לציין שעם הכרזת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, קיבל בן-גוריון את ההחלטה בשמחה רבה ואילו הערבים דחוה מכל מכל והביאו על עצמם טרגדיה אליה הם מתכחשים מאחריות עד עצם היום הזה.

סוגיית הפליטים הפלסטינים עולה השכם והערב מעל במות התקשורת, דיונים בעצרת האומות המאוחדות ובכל מגע המתקיים בין ממשלת ישראל לצד הערבי. האומות המיוחדות קיימו מאות דיונים בסוגיית הפליטים הפלסטינים והפכוה לסוגיית ליבה, עובדה שאין להתכחש לה.

הגדילו לעשות מדינות ערב בצביעותן הרבה והנציחו את בעיית הפליטים הפלסטינים עד עצם היום הזה. רובם המכריע של הפליטים מאוסים במקום מושבם, הם אינם זוכים לתנאים שווים כמו של בני המקום, לבנון היא דוגמא בולטת לכך. הם ממשיכים לחיות במחנות ארעיים בהם הסבל, הבערות והעוני עוברים מדור לדור ובמספרים הולכים וגדלים.

ישנה סוגיית פליטים ארוכה יותר ועמוקה יותר ואף יותר טעונה מסוגיית הפליטים הפלסטינים. זוהי סוגיית הפליטים היהודים מארצות ערב. במשך מאות שנים שגשגו קהילות יהודיות רבות במדינות כמו עיראק, מצרים, לבנון, מרוקו, אלג'יר, טוניס, לוב, תימן, עדן וכמובן סוריה.

תור הזהב היחסי של היהודים במדינות ערב הלך ונעלם עם התרופפות השלטון העותמני בתחילת המאה ה-20, החמיר עם ראשית הציונות ובא לידי מקרים של פוגרומים וגירושים המוניים משנות ה-30 ועד שנות ה-60 של המאה הקודמת.

המספרים הרשמיים מדברים על 850 אלף פליטים יהודים שגורשו בבושת פנים והשאירו מאחור היסטוריה ומורשת עתיקים ואף ממון רב שהולאם על ידי ממשלות ערב הקיצוניות. ערך הרכוש שנשאר מאחור מוערך בכמה עשרות מיליאדי דולרים בערכים נוכחיים.

רובם המכריע של הפליטים היהודיים הגיעו לישראל. בניגוד לצביעות הערבית, ישראל לא הקימה להם מחנות פליטים ארעיים, אלא קלטה, שיקמה ושילבה את הפליטים במדינה שהלכה והתפתחה עד שאלה הפכו לאזרחים מן השורה.

קליטת הפליטים היהודיים אמנם אינה נראית טוב בתקשורת אך נכון עשתה ישראל שניגשה למלאכת השיקום. מצב זה עדיף על מצבם של אלה שהוכרחו לקפוא על שמריהם לפני 64 שנים.

לאחרונה עלתה סוגיית הפליטים היהודיים לדיון מחדש וזאת במסדרונות האומות המאוחדות. סגן שר החוץ הישראלי, דני איילון, התייחס לסוגייה ואף טען שהיא נידונה 64 שנים מאוחר מדי. הצד הישראלי תבע הכרה של הליגה הערבית באחריות היסטורית, מוסרית וכלכלית לפשעים שנעשו נגד היהודים מגורשי ארצות ערב.

הפלסטינים באופן לא מפתיע כינו את הדיון כאשלייה והונאה. כל כך לא מפתיע וכל כך לא מרגש.

אין שום בעייה שנושא הפליטים יידון במסגרת משא ומתן לשלום עם הפלסטינים ועם מדינות ערב על בסיס היוזמה הסעודית משנת 2002. אם כבר מדברים על פליטים שידברו על הפליטים כולם ולא רק על אלה שמצידו אחד של המתרס.