סוף מעשה במחשבה תחילה

האם עיתוי ההחלטה לבנות בשטחי E1 הוא נכון

יוסי טסטסה

מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי   

לישראל ולישראלים יש זיכרון קצר, זה כנראה משהו באופי האישי והלאומי יחדיו. אני אומר זאת, כי רק לפני 4 שנים בדיוק עם סיומו של מבצע "עופרת יצוקה", הגיעה סוללה של מנהיגים אירופאים למזרח התיכון. השושבין העיקרי של הביקור היה נשיא מצרים שאז חוסני מובארק שקטף את פירות אותו מבצע עד תום והצטייר כמנהיג מתון שבחוכמתו המדינית רבה הביא לאזור נפיץ של העולם יציבות. כן יציבות, זה מה שאירופה שכלכלתה מקרטעת הייתה זקוקה לו באותם הימים.

לאחר הביקור במצרים הגיעו מנהיגי אירופה לישראל, שהייתה אז מדושנת מעונג ושיכורת ניצחון. זה לא מנע מאנגלה מרקל נשיאת גרמניה להתבטא בפירוש בדבר חשיבות הנעת התהליך המדיני. נשיא צרפת דאז, ניקולא סרקוזי, אמר מפורשות שיש להקים מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. מיותר לציין, אך ימי "עופרת יצוקה" היו שלהי תקופתו של ג'ורג' בוש כנשיא ומאז כידוע נכנס לבית הלבן הנשיא ברק אובמה.

והנה חלפו להם ארבע שנים ואת השם "עופרת יצוקה" החליף השם "עמוד ענן" המבצע התנהל באותה מתכונת. האויב היה חמאס, חיל האוויר הפציץ בעזה, ולבסוף נחתם הסכם הפסקת אש לא רשמי הידוע בשם הערבי הודנא או תהדייא.

אירופה לא השתנתה באותם ארבע שנים ואת המחמאות שקבל בשעתו חוסני מובראק קבל עכשיו יורשו מתנועת האחים המוסלמים מוחמד מורסי. ישראל קיבלה גיבוי מדיני מאירופה ומארצות הברית ובמשך קרוב לשמונת ימי המבצע היה לישראל מנדט תמרון צבעי מוגבל שתודה לאל הסתיים ללא כניסה קרקעית.

אלא שהימים אינם ימי הנשיא בוש, ואת סרקוזי החליף פרנסואה הולנד, ומאז הפלסטינים התקדמו רבות במישור המדיני ואף קיבלו בתאריך הסמלי של כ"ט בנובמבר תמיכה עולמית גורפת והכרה מקיר לקיר שפלסטין היא מדינה לכל דבר, יש לה זכויות כמעט מלאות והיא כרגע, בדגש כרגע, מדינה משקיפה באומות המאוחדות.

מישהו חשב לו בירושלים שלמרות חילופי ההנהגה, למרות שאירופה שקועה בבוץ כלכלי ופוליטי ולמרות שברק אובמה נבחר לכהונה שנייה, ישראל יכולה לבנות היכן שהיא רוצה ומתי שמתחשק לה.

אינני חושב שיש מי מיהודי העולם שאינו רואה בירושלים מקום קדוש ובעל חשיבות היסטורית, דתית ומדינית לעם היהודי. כדאי גם שנזכור שירושלים קדושה לעוד שניים וחצי מיליארד נוצרים ומוסלמים בעולם ואנחנו בסך הכל אומה קטנה המונה לכל היותר 15 מיליון נפש, תלוי את מי שואלים.

האם הבנייה באזור E1 הסמוך לירושלים היא חכמה? האם באמת ישראל רוצה לשלוט בטווח הארוך בכפרים ושכונות כמו ג'בל מוכאבר, עיסאוויא, סילוואן, שועפט וכפרים ערבים אחרים המונים יחדיו כחצי מיליון נפש בעוטף ירושלים? אפילו ליברמן אמר שלא, ואם כך כיצד יוצרים רצף טריטוריאלי ערבי במזרח העיר אם בונים שם באופן מאסיבי.

מקטרגי יגידו לי שכך היה גם בהר חומה, כך גם בשכונת קוממיות שבמערב העיר שהייתה בשעתו טלביה הערבית וכך גם במקומות רבים אליהם התרגל העולם. יכול להיות שמקטרגי צודקים ורק העתיד הרחוק ישפוט. בינתיים אני מרשה לעצמי לומר שעיתוי הבנייה בשטחי E1 הוא אומלל ונטול מחשבה מדינית.