Headlines:

The Canadian Jeiwsh News

Monday, September 22, 2014

Member Login:

Political changes in the land of the Nile

Tags: Columnists
Comments

זרימה חדשה בארץ הנילוס
מצרים הולכת לבחירות הרות גורל – לה, לישראל ולמזרח התיכון כולו
יוסי טסטסה
מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי
רצו הנסיבות ולמדינה הערבית הגדולה ביותר יש גבול ארוך עם ישראל, ממפרץ אילת בדרום
ועד לכרם שלום בואכה רצועת עזה. במשך שנים הטמפרטורות וכיוון הרוח אצל השכנה
מצפון השפיעו רבות על מדינת ישראל הקטנה הן בשטח והן באוכלוסיה.
עליות ומורדות רבות ידעו יחסי ישראל מצרים. כבר בשנת 1948 נלחמו הצדדים זה בזה
וכוחות מצריים הגיעו לפאתי אשדוד מרחק של 40 קילומטרים בלבד מתל-אביב. זה קרה
שוב בשנת 1956 כשמצרים הלאימה את תעלת סואץ ובתגובה בריטניה וצרפת פעלו
בעזרתה של ישראל לשיחרור התעלה והחזרתה לידיים מערביות.
לא חלפו 11 שנים ומצרים בנתה צבא ענק שרובו רוכז בסיני וכוון למטרה אחת, מלחמה
בישראל. הצהרותיו הלוחמניות הנשיא המצרי דאז, גמאל עבד אל-נאצר, הביאו למתקפת
פתע ישראלית שהסתיימה בניצחון הסוחף הידוע לכל בשם מלחמת ששת הימים.
לאחר מלחמה זו באה מלחמת ההתשה הזכורה לשמצה ולאחריה מלחמת יום הכיפורים
שנצרבה כטראומה קיומית בתודעה הישראלית, עד כדי תחושת חורבן הבית השלישי.
ואז בא המפנה. נשיא מצרים המנוח, מוחמד אנואר א-סאדאת החליט להיות המנהיג הערבי
הראשון שיגיע להסכם שלום עם ישראל ובכך יכיר בקיומה של מדינה יהודית בלב ליבו של
העולם המוסלמי.
סאדאת נחת בישראל בשנת 1977 , כשנתיים לאחר מכן נחתמו הסכמי קמפ-דיוויד וישראל
באחת הסירה מעליה עול בטחוני עצום ואף קיבלה לגיטימציה בינלאומית על שכרתה שלום
עם המדינה הערבית הגדולה ביותר. סאדאת שילם מחיר יקר על אומץ ליבו וב 6- באוקטובר
1981 נרצח בעת שצפה במצעד צבאי שבאופן אירוני סימל את נצחונה של מצרים על ישראל
במלחמת אוקטובר הלא היא מלחמת יום הכיפורים.
סגנו של סאדאת ויורשו, חוסני מובראק, ירש את כס הנשיאות ושלט במצרים במשך 30
שנים. פרעה מודרני קראו לו נתיניו. בישראל היו כאלה שכינוהו ידיד, אחרים כינוהו עוין ומה
שבטוח הגבול הדרומי והארוך של מדינת ישראל היה לגבול שקט יחסית וחיילים ישראליים
לא נשלחו לחזית הדרום כבר קרוב ל 40- שנה.
ואז התהפכה הקערה על פיה, האביב הערבי הפיל שליטים ותיקים כמו היו מגדל קלפים.
בכיכר אל-תחריר הוציא ההמון המצרי את זעמו על השילטון המושחת ומובראק הנצחי כמעט
נאלץ לפנות את כסאו ולהעביר את השלטון לידי המועצה הצבאית המצרית.
בזמן זה ישראל הביטה בחשש גובר על המתרחש בארץ הנילוס. השכנה מדרום שמנתה
בשנת 1948 כ- 20 מיליון נפש, מונה בימינו קרוב ל 80- מיליון. הצבא בעל טכנולוגיה רוסית
מיושנת התחלף בצבא מערבי מודרני המבוסס על טכנולוגיות אמריקניות מתקדמות ביבשה
בים ובאוויר.
הסכם השלום נראה לפתע כמו חתיכת נייר ריקה מתוכן, הדבר מתחזק כאשר מועמדים
לנשיאות קוראים לבחון הסכם זה מחדש ואף לשקול את ביטולו אם לא ייערכו בו שינויים
מרחיקי לכת.
מצרים גועשת ותוססת ולראשונה מזה מספר דורות מיליוני מצרים הולכים אל הקלפי
לבחירות דמוקרטיות חופשיות. הנשיא הנבחר יצטרך לייצב את המצב הפנימי במדינה,
לדאוג לכלכלה וכמובן להשביע את רצון בוחריו. מנגד יזרמו מים חדשים בנילוס ומארמון
הנשיאות בקהיר המשקיף אל הנהר תותווה מדיניות חוץ חדשה שתהיה לה השפעה מכרעת
על מדינת ישראל.
אם מצרים הייתה עד כה כמשקל נגד למדיניות האיראנית האגרסיבית במזרח התיכון, אנו
עלולים למצוא עצמנו עם מצרים שהיא גרורה איראנית לכל דבר המושפעת מאידיאולוגיה
דתית קיצונית וחסרת פשרות.
אם כך יקרה הדבר על מקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות בירושלים לנשום נשימה עמוקה
ולהיערך למצב שישראל מוצאת עצמה במציאות מדינית וצבאית המזכירה את ימי 1967
כשבמקביל מתפתח איום גרעיני משמעותי ממזרח.

© 2014 - CJNEWS.COM, all rights reserved.