Headlines:

The Canadian Jeiwsh News

Friday, October 24, 2014

Member Login:

Learn the lesson

Tags: Columnists
Comments

ללמוד את הלקח

מהרגע בו הוכרזה הפסקת האש החלה הספירה לאחור עד סבב האלימות הבא. וכן מספר מילים על נוצרים החיים תחת שלטון פלסטיני בכלל וחמאס בפרט

יוסי טסטסה

מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי   

במשך שמונה ימים עקבנו בחשש ובסקרנות רבה אחר המתרחש בעימות בין מדינת ישראל לחמאס וגרורותיו ברצועת עזה. שני הצדדים הם בוגרי מבצע "עופרת יצוקה" שהתרחש בשנת 2008 ונראה שכל אחד ניסה להפיק לקחים ואף ליישמם בשטח.

חמאס מצא את צה"ל מדויק יותר עם מידע מגוון ועשיר שהמטיר עליו מכות נמרצות במשך שמונה ימים ופגע משמעותית ביכולותיו הצבאיות, בעיקר באלה הבליסטיות אלה הנקראות בשפה פשוטה נשק תלות מסלול.

בניגוד לשנת 2008 ישראל בחרה שלא להיכנס קרקעית לרצועת עזה הן מטעמים מדיניים ופוליטיים ובעיקר גם צבאיים. היה ברור לכל שבסופו של יום צה"ל, אם היה נכנס לתחומי הרצועה, היה גם יוצא והשאלה באיזה מחיר מדיני וכמובן באיזה מחיר של נפגעים ואובדן חיים של חיילים חס ושלום.

הסיבה לאי הכניסה הייתה כנראה גם צבאית, חמאס הפיק לקחים רבים מאירועי 2008 ונראה שהכניסה לעזה הפכה הרבה יותר מסובכת ממה שהייתה בעבר והייתה גובה מחיר יקר מהצד הישראלי.

כמו כן נראה שמערכת "כיפת ברזל" הפכה מהיותה אמצעי טקטי לאמצעי אסטרטגי לכל דבר. חמאס יכול להתגאות עד מחר בעובדה שירה כ-1500 רקטות לעבר ישראל ואף לתל-אביב וירושלים. בשורה התחתונה ועם כל הכאב לאובדן חיים, מספר האבידות בנפש והיקף נזקי הרכוש היה נמוך משמעותית בזכות "כיפת ברזל".

סביר להניח שחמאס ייערך לעימות הבא באופן הבא. הוא ינסה לירות מטחים גדולים יותר, מדויקים יותר וצפופים יותר כל זאת במטרה לחדור את שכבת ההגנה של "כיפת ברזל" וגם ליצור הישגים תדמיתיים בדמות פגיעה במתקנים אסטרטגיים או לגרום למספר רב של נפגעים בצד הישראלי.

על ישראל לפעול בשני מישורים. ללמוד וליישם את הכישלונות של מערכת "כיפת ברזל" ולשפר את ביצועיה החל בתהליך הזיהוי, אפשרות הסיכון וכמובן היירוט בפועל. בתרחישי ייחוס שונים ובאיומי ייחוס נבנים ייתכן מדינת ישראל תידרש לפרוס מול רצועת עזה מספר כפול ואף יותר מכך של סוללות "כיפת ברזל" כדי לתת מענה אפקטיבי לאיום המתממש. על ישראל לשקול, בהתאם לנסיבות, רגישות פחותה יותר לפגיעה באזרחים מהצד השני.

יש לפעול נגד כל משגר ונגד כל מי שמתיימר לשגר טיל גם אם הדבר קורה מחצר מסגד, מגן משחקים או מרחבת בית הספר – צביעות פלסטינית בהתגלמותה שתלך ותעצים ככל שמצוקת הפלגים תעלה לאורך זמן.

ייתכן ואף בסיבוב הבא צה"ל יתמודד עם מספר חזיתות בליסטיות ובנוסף לזו העזתית תצטרף לה החזית הלבנונית שתעמיד את ישראל באתגר קשה במיוחד. ארגון חיזבאללה יכול לירות טילים מעומק לבנון, אלה מדויקים יותר, קטלניים יותר והם בכמויות גדולות משמעותית. כבר הבנו שחיל אוויר לבדו לא יכול למנוע את ירי הטילים גם לא לאחר חודש של לחימה ולקברניטינו נדרשים פתרונות יצירתיים לאיום זה.

ולעניין אחר, בעקבות מבצע "עמוד ענן" רבו אירועי המחאה וההפגנות נגד ישראל בקנדה. את השקרים הפלסטינים אני יכול להבין, הם יעשו כל מאמץ וכל דבר על מנת לנגח את ישראל, העובדות כמובן מעוותות ולא רלוונטיות.

 

 

לגבי אותם נוצרים המפגינים לצד הפלסטינים בדנות ישראל שני טיעונים לי אליכם:

הראשון הוא עצם הזכות היהודית על ארץ ישראל. נוצרים הטוענים שאין היסטוריה יהודית בישראל בעצם מתכחשים לצור מחצבתם. ההיסטוריה היהודית הבאה לידי ביטוי אין בכתבי הקודש ואין במציאות ההיסטורית והבנייה העתיקה בארץ ישראל היא עובדה מוצקה מסלע. אם אותם נוצרים שוללים את הקיום היהודי בא הדבר בסתירה ליסוד אמונתם הם, כי מאין בא ישוע הנוצרי אם לא מנצרת ובית-לחם ומדוע הוא נקרא מלך היהודים אם לא היו יהודים בתקופתו.

הטיעון השני הוא נגד האפרטהייד. אם יש דבר המפריד היום בין מוסלמים ונוצרים בארץ ישראל זוהי למעשה מדיניותה הדמוקרטית של מדינת ישראל היהודית. כאשר שלטה ישראל בבית לחם היו רב תושביה נוצרים. חלפו 18 שנים מנסיגת ישראל מהעיר והנוצרים בה הפכו מיעוט זניח והסיבה, פחד אפליה ואלימות עד כדי אפרטהייד של ממש אותו הפלסטינים המוסלמים מנסים להצניע.

מאז נפילת עזה לידי חמאס בשנת 2007 הוחל ברצועה חוק השריעה האסלאמי וכתוצאה מכך מצאו עצמם נוצרים תושבי רצועת עזה כאזרחים סוג ב' הכפופים לדין אחר עד רמת של בני חסות. אם זה לא אפרטהייד פלסטיני אז מה כן?

© 2014 - CJNEWS.COM, all rights reserved.