נשיאים אמריקנים בירושלים
לביקור של הנשיא אובמה בישראל משמעויות שנדע עליהן רק בעתיד
יוסי טסטסה
מיוחד עבור העיתון היהודי-קנדי
ביקורים של נשיאים אמריקניים בישראל אינם דבר שבשגרה. אמנם שתי המדינות נחשבות לידידות וביניהן קיימת ברית ערכית וביטחונית, על ברית זו אגב נשענת חלק מתפישת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל וזה נושא למאמר אחר.
אם נפשפש מעט בהיסטוריה נשים לב שהרבה מועמדים לנשיאות ארה"ב, ביניהם אובמה ובוש ביקרו בישראל טרם היבחרם לנשיאות. המועמדים טרחו להצטלם בכל זווית אפשרית ואף דאגו לחבוש כיפה לראשם ולבקש משאלה.
על זה אמרו שהמצב מזכיר את אמירתו המפורסמת של רבי יהודה הלוי אלא בכיוון הפוך. הלוי כתב בשיריו שליבו במזרח והוא בסוף מערב ואילו נשיאי ארצות הברית בודאי חשבו בעת היותם במזרח להגשים את רחשי ליבם בסוף מערב ולשם כך גם השפיעו בצורה זו או אחרת על קולו של הבוחר היהודי-אמריקני.
הנשיא קרטר ביקר בישראל מספר פעמים, ביקוריו הביאו בסופו של דבר להפשרת יחסי ישראל מצרים ולחתימת הסכמי קמפ-דייויד בנוכחותו האישית של קרטר.
כמה שנים לפני קרטר, בתקופת נשיאות ניקסון ופורד היה זה תורו של הנרי קיסינג'ר האגדי להגיע לביקורים תכופים בישראל ובמדינות הסובבות אותה. אלה הבשילו לבסוף להפסקת אש, הסכמי הפרדה ולבסוף הסכמי שלום.
גם הנשיא קלינטון ביקר רבות בישראל, הוא הפך לידידו האישי של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ובביקוריו נרקמו הסכמי אוסלו ההיסטוריים משנת 1993 ולאחריהם הסכמי השלום עם ירדן. קלינטון היה כל כך נרגש מהישגיו המדיניים שאף טרח והגיע לערבה והיה עד למעמד חתימת הסכם השלום הישראלי-ירדני בעין עברונה.
גם הנשיא בוש ביקר בישראל, היה זה בשלהי כהונתו. בוש קיים ביקור ממלכתי בן 3 ימים והיה זה על רקע הצהרתו בתמיכה בשתי מדינות, אותה אמץ בשעתו אריאל שרון, מה שהביא לתכנית ההתנתקות ומנגד זכתה ישראל לסיוע צבאי נרחב ובהצהרת בוש בדבר תמיכה אמריקנית לכאורה בגושי ההתנחלויות שבגדה המערבית.
ביקורו של הנשיא אובמה אף הוא התקיים במשך שלושה ימים. ביקור זה אינו מיועד רק לישראל אלא ישולבו בו ביקור ברשות הפלסטינית ואף בירדן. ארצות הברית רוצה יותר מכל יציבות ושקט באזור.
על פי הנאומים ומסיבות העיתונאים ישנם שני נושאים עיקריים על הפרק. הנושא הביטחוני ובראשו איום הגרעין האירני, לאחריו המצב בסוריה ולבסוף איום הטרור על ישראל מבית ומהמדינות השכנות.
העניין המדיני לא פחות חשוב והוא רצונו של הנשיא אובמה לקדם משמעותית תהליך מדיני בין ישראל לפלסטינים שיביא לשלום וליציבות ולפתרון שתי המדינות. המלך עבדאללה התראיין בנושא, הנשיא שמעון פרס הצהיר על כך מפורשות וראש הממשלה נתניהו מוכן ללכת כברת דרך ארוכה ואף לבצע ויתורים כואבים – מילים נרדפות לנסיגה משטחים ולפינוי יישובים.
מה יהיה, ימים יגידו. בישראל קמה ממשלת מרכז עם נטייה ימינה והדבר יקשה על הסכמה. עם זאת צפויה לנתניהו תמיכה רחבה משמאל על מהלך גורף ואמיץ. בנוסף, לנשיא אובמה ארבע שנים תמימות ונראה שהנשיא מתכוון להשאיר חותם משלו בהיסטוריה בנוסף על הנסיגה מעיראק וזו המתוכננת מאפגניסטן. כפי שנאמר, ימים יגידו.